תנ"ך על הפרק - עזרא ע ב - חומת אנך

תנ"ך על הפרק

עזרא ע ב

843 / 929
היום

הפרק

וְאֵ֣לֶּה ׀ בְּנֵ֣י הַמְּדִינָ֗ה הָֽעֹלִים֙ מִשְּׁבִ֣י הַגּוֹלָ֔ה אֲשֶׁ֥ר הֶגְלָ֛הנבוכדנצורנְבוּכַדְנֶצַּ֥רמֶֽלֶךְ־בָּבֶ֖ל לְבָבֶ֑ל וַיָּשׁ֛וּבוּ לִירוּשָׁלִַ֥ם וִֽיהוּדָ֖ה אִ֥ישׁ לְעִירֽוֹ׃אֲשֶׁר־בָּ֣אוּ עִם־זְרֻבָּבֶ֗ל יֵשׁ֡וּעַ נְ֠חֶמְיָה שְׂרָיָ֨ה רְֽעֵלָיָ֜ה מָרְדֳּכַ֥י בִּלְשָׁ֛ן מִסְפָּ֥ר בִּגְוַ֖י רְח֣וּם בַּעֲנָ֑ה מִסְפַּ֕ר אַנְשֵׁ֖י עַ֥ם יִשְׂרָאֵֽל׃בְּנֵ֣י פַרְעֹ֔שׁ אַלְפַּ֕יִם מֵאָ֖ה שִׁבְעִ֥ים וּשְׁנָֽיִם׃בְּנֵ֣י שְׁפַטְיָ֔ה שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת שִׁבְעִ֥ים וּשְׁנָֽיִם׃בְּנֵ֣י אָרַ֔ח שְׁבַ֥ע מֵא֖וֹת חֲמִשָּׁ֥ה וְשִׁבְעִֽים׃בְּנֵֽי־פַחַ֥ת מוֹאָ֛ב לִבְנֵ֥י יֵשׁ֖וּעַ יוֹאָ֑ב אַלְפַּ֕יִם שְׁמֹנֶ֥ה מֵא֖וֹת וּשְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃בְּנֵ֣י עֵילָ֔ם אֶ֕לֶף מָאתַ֖יִם חֲמִשִּׁ֥ים וְאַרְבָּעָֽה׃בְּנֵ֣י זַתּ֔וּא תְּשַׁ֥ע מֵא֖וֹת וְאַרְבָּעִ֥ים וַחֲמִשָּֽׁה׃בְּנֵ֣י זַכָּ֔י שְׁבַ֥ע מֵא֖וֹת וְשִׁשִּֽׁים׃בְּנֵ֣י בָנִ֔י שֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת אַרְבָּעִ֥ים וּשְׁנָֽיִם׃בְּנֵ֣י בֵבָ֔י שֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת עֶשְׂרִ֥ים וּשְׁלֹשָֽׁה׃בְּנֵ֣י עַזְגָּ֔ד אֶ֕לֶף מָאתַ֖יִם עֶשְׂרִ֥ים וּשְׁנָֽיִם׃בְּנֵי֙ אֲדֹ֣נִיקָ֔ם שֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת שִׁשִּׁ֥ים וְשִׁשָּֽׁה׃בְּנֵ֣י בִגְוָ֔י אַלְפַּ֖יִם חֲמִשִּׁ֥ים וְשִׁשָּֽׁה׃בְּנֵ֣י עָדִ֔ין אַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת חֲמִשִּׁ֥ים וְאַרְבָּעָֽה׃בְּנֵֽי־אָטֵ֥ר לִֽיחִזְקִיָּ֖ה תִּשְׁעִ֥ים וּשְׁמֹנָֽה׃בְּנֵ֣י בֵצָ֔י שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת עֶשְׂרִ֥ים וּשְׁלֹשָֽׁה׃בְּנֵ֣י יוֹרָ֔ה מֵאָ֖ה וּשְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃בְּנֵ֣י חָשֻׁ֔ם מָאתַ֖יִם עֶשְׂרִ֥ים וּשְׁלֹשָֽׁה׃בְּנֵ֥י גִבָּ֖ר תִּשְׁעִ֥ים וַחֲמִשָּֽׁה׃בְּנֵ֣י בֵֽית־לָ֔חֶם מֵאָ֖ה עֶשְׂרִ֥ים וּשְׁלֹשָֽׁה׃אַנְשֵׁ֥י נְטֹפָ֖ה חֲמִשִּׁ֥ים וְשִׁשָּֽׁה׃אַנְשֵׁ֣י עֲנָת֔וֹת מֵאָ֖ה עֶשְׂרִ֥ים וּשְׁמֹנָֽה׃בְּנֵ֥י עַזְמָ֖וֶת אַרְבָּעִ֥ים וּשְׁנָֽיִם׃בְּנֵ֨י קִרְיַ֤ת עָרִים֙ כְּפִירָ֣ה וּבְאֵר֔וֹת שְׁבַ֥ע מֵא֖וֹת וְאַרְבָּעִ֥ים וּשְׁלֹשָֽׁה׃בְּנֵ֤י הָרָמָה֙ וָגָ֔בַע שֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת עֶשְׂרִ֥ים וְאֶחָֽד׃אַנְשֵׁ֣י מִכְמָ֔ס מֵאָ֖ה עֶשְׂרִ֥ים וּשְׁנָֽיִם׃אַנְשֵׁ֤י בֵֽית־אֵל֙ וְהָעָ֔י מָאתַ֖יִם עֶשְׂרִ֥ים וּשְׁלֹשָֽׁה׃בְּנֵ֥י נְב֖וֹ חֲמִשִּׁ֥ים וּשְׁנָֽיִם׃בְּנֵ֣י מַגְבִּ֔ישׁ מֵאָ֖ה חֲמִשִּׁ֥ים וְשִׁשָּֽׁה׃בְּנֵי֙ עֵילָ֣ם אַחֵ֔ר אֶ֕לֶף מָאתַ֖יִם חֲמִשִּׁ֥ים וְאַרְבָּעָֽה׃בְּנֵ֣י חָרִ֔ם שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת וְעֶשְׂרִֽים׃בְּנֵי־לֹד֙ חָדִ֣יד וְאוֹנ֔וֹ שְׁבַ֥ע מֵא֖וֹת עֶשְׂרִ֥ים וַחֲמִשָּֽׁה׃בְּנֵ֣י יְרֵח֔וֹ שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת אַרְבָּעִ֥ים וַחֲמִשָּֽׁה׃בְּנֵ֣י סְנָאָ֔ה שְׁלֹ֣שֶׁת אֲלָפִ֔ים וְשֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת וּשְׁלֹשִֽׁים׃הַֽכֹּהֲנִ֑ים בְּנֵ֤י יְדַֽעְיָה֙ לְבֵ֣ית יֵשׁ֔וּעַ תְּשַׁ֥ע מֵא֖וֹת שִׁבְעִ֥ים וּשְׁלֹשָֽׁה׃בְּנֵ֣י אִמֵּ֔ר אֶ֖לֶף חֲמִשִּׁ֥ים וּשְׁנָֽיִם׃בְּנֵ֣י פַשְׁח֔וּר אֶ֕לֶף מָאתַ֖יִם אַרְבָּעִ֥ים וְשִׁבְעָֽה׃בְּנֵ֣י חָרִ֔ם אֶ֖לֶף וְשִׁבְעָ֥ה עָשָֽׂר׃הַלְוִיִּ֑ם בְּנֵי־יֵשׁ֧וּעַ וְקַדְמִיאֵ֛ל לִבְנֵ֥י הוֹדַוְיָ֖ה שִׁבְעִ֥ים וְאַרְבָּעָֽה׃הַֽמְשֹׁרְרִ֑ים בְּנֵ֣י אָסָ֔ף מֵאָ֖ה עֶשְׂרִ֥ים וּשְׁמֹנָֽה׃בְּנֵ֣י הַשֹּֽׁעֲרִ֗ים בְּנֵי־שַׁלּ֤וּם בְּנֵֽי־אָטֵר֙ בְּנֵי־טַלְמ֣וֹן בְּנֵי־עַקּ֔וּב בְּנֵ֥י חֲטִיטָ֖א בְּנֵ֣י שֹׁבָ֑י הַכֹּ֕ל מֵאָ֖ה שְׁלֹשִׁ֥ים וְתִשְׁעָֽה׃הַנְּתִינִ֑ים בְּנֵי־צִיחָ֥א בְנֵי־חֲשׂוּפָ֖א בְּנֵ֥י טַבָּעֽוֹת׃בְּנֵי־קֵרֹ֥ס בְּֽנֵי־סִֽיעֲהָ֖א בְּנֵ֥י פָדֽוֹן׃בְּנֵי־לְבָנָ֥ה בְנֵי־חֲגָבָ֖ה בְּנֵ֥י עַקּֽוּב׃בְּנֵי־חָגָ֥ב בְּנֵי־שמלישַׁלְמַ֖יבְּנֵ֥י חָנָֽן׃בְּנֵי־גִדֵּ֥ל בְּנֵי־גַ֖חַר בְּנֵ֥י רְאָיָֽה׃בְּנֵי־רְצִ֥ין בְּנֵי־נְקוֹדָ֖א בְּנֵ֥י גַזָּֽם׃בְּנֵי־עֻזָּ֥א בְנֵי־פָסֵ֖חַ בְּנֵ֥י בֵסָֽי׃בְּנֵי־אַסְנָ֥ה בְנֵי־מעיניםמְעוּנִ֖יםבְּנֵ֥ינפיסיםנְפוּסִֽים׃בְּנֵי־בַקְבּ֥וּק בְּנֵי־חֲקוּפָ֖א בְּנֵ֥י חַרְחֽוּר׃בְּנֵי־בַצְל֥וּת בְּנֵי־מְחִידָ֖א בְּנֵ֥י חַרְשָֽׁא׃בְּנֵי־בַרְק֥וֹס בְּֽנֵי־סִֽיסְרָ֖א בְּנֵי־תָֽמַח׃בְּנֵ֥י נְצִ֖יחַ בְּנֵ֥י חֲטִיפָֽא׃בְּנֵ֖י עַבְדֵ֣י שְׁלֹמֹ֑ה בְּנֵי־סֹטַ֥י בְּנֵי־הַסֹּפֶ֖רֶת בְּנֵ֥י פְרוּדָֽא׃בְּנֵי־יַעְלָ֥ה בְנֵי־דַרְק֖וֹן בְּנֵ֥י גִדֵּֽל׃בְּנֵ֧י שְׁפַטְיָ֣ה בְנֵֽי־חַטִּ֗יל בְּנֵ֛י פֹּכֶ֥רֶת הַצְּבָיִ֖ים בְּנֵ֥י אָמִֽי׃כָּ֨ל־הַנְּתִינִ֔ים וּבְנֵ֖י עַבְדֵ֣י שְׁלֹמֹ֑ה שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת תִּשְׁעִ֥ים וּשְׁנָֽיִם׃וְאֵ֗לֶּה הָֽעֹלִים֙ מִתֵּ֥ל מֶ֙לַח֙ תֵּ֣ל חַרְשָׁ֔א כְּר֥וּב אַדָּ֖ן אִמֵּ֑ר וְלֹ֣א יָֽכְל֗וּ לְהַגִּ֤יד בֵּית־אֲבוֹתָם֙ וְזַרְעָ֔ם אִ֥ם מִיִּשְׂרָאֵ֖ל הֵֽם׃בְּנֵי־דְלָיָ֥ה בְנֵי־טוֹבִיָּ֖ה בְּנֵ֣י נְקוֹדָ֑א שֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת חֲמִשִּׁ֥ים וּשְׁנָֽיִם׃וּמִבְּנֵי֙ הַכֹּ֣הֲנִ֔ים בְּנֵ֥י חֳבַיָּ֖ה בְּנֵ֣י הַקּ֑וֹץ בְּנֵ֣י בַרְזִלַּ֗י אֲשֶׁ֣ר לָ֠קַח מִבְּנ֞וֹת בַּרְזִלַּ֤י הַגִּלְעָדִי֙ אִשָּׁ֔ה וַיִּקָּרֵ֖א עַל־שְׁמָֽם׃אֵ֗לֶּה בִּקְשׁ֧וּ כְתָבָ֛ם הַמִּתְיַחְשִׂ֖ים וְלֹ֣א נִמְצָ֑אוּ וַֽיְגֹאֲל֖וּ מִן־הַכְּהֻנָּֽה׃וַיֹּ֤אמֶר הַתִּרְשָׁ֙תָא֙ לָהֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר לֹא־יֹאכְל֖וּ מִקֹּ֣דֶשׁ הַקֳּדָשִׁ֑ים עַ֛ד עֲמֹ֥ד כֹּהֵ֖ן לְאוּרִ֥ים וּלְתֻמִּֽים׃כָּל־הַקָּהָ֖ל כְּאֶחָ֑ד אַרְבַּ֣ע רִבּ֔וֹא אַלְפַּ֖יִם שְׁלֹשׁ־מֵא֥וֹת שִׁשִּֽׁים׃מִ֠לְּבַד עַבְדֵיהֶ֤ם וְאַמְהֹֽתֵיהֶם֙ אֵ֔לֶּה שִׁבְעַ֣ת אֲלָפִ֔ים שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת שְׁלֹשִׁ֣ים וְשִׁבְעָ֑ה וְלָהֶ֛ם מְשֹׁרְרִ֥ים וּֽמְשֹׁרְר֖וֹת מָאתָֽיִם׃סוּסֵיהֶ֕ם שְׁבַ֥ע מֵא֖וֹת שְׁלֹשִׁ֣ים וְשִׁשָּׁ֑ה פִּרְדֵיהֶ֕ם מָאתַ֖יִם אַרְבָּעִ֥ים וַחֲמִשָּֽׁה׃גְּמַ֨לֵּיהֶ֔ם אַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת שְׁלֹשִׁ֣ים וַחֲמִשָּׁ֑ה חֲמֹרִ֕ים שֵׁ֣שֶׁת אֲלָפִ֔ים שְׁבַ֥ע מֵא֖וֹת וְעֶשְׂרִֽים׃וּמֵרָאשֵׁי֙ הָֽאָב֔וֹת בְּבוֹאָ֕ם לְבֵ֥ית יְהוָ֖ה אֲשֶׁ֣ר בִּירוּשָׁלִָ֑ם הִֽתְנַדְּבוּ֙ לְבֵ֣ית הָֽאֱלֹהִ֔ים לְהַעֲמִיד֖וֹ עַל־מְכוֹנֽוֹ׃כְּכֹחָ֗ם נָתְנוּ֮ לְאוֹצַ֣ר הַמְּלָאכָה֒ זָהָ֗ב דַּרְכְּמוֹנִים֙ שֵׁשׁ־רִבֹּ֣אות וָאֶ֔לֶף וְכֶ֕סֶף מָנִ֖ים חֲמֵ֣שֶׁת אֲלָפִ֑ים וְכָתְנֹ֥ת כֹּהֲנִ֖ים מֵאָֽה׃וַיֵּשְׁב֣וּ הַכֹּהֲנִ֣ים וְ֠הַלְוִיִּם וּֽמִן־הָעָ֞ם וְהַמְשֹׁרְרִ֧ים וְהַשּׁוֹעֲרִ֛ים וְהַנְּתִינִ֖ים בְּעָרֵיהֶ֑ם וְכָל־יִשְׂרָאֵ֖ל בְּעָרֵיהֶֽם׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק

כל הקהל כאחד ארבע רבוא וכו'. כתב הרב אבן יחיא ז"ל להורות כי אין מעצור לה' להושיע בין רב למעט שמאלה מועטים שעלו נתמלאה ארץ ישראל בבית שני מריבוי עם ומחכמים ועושר גדול וכבוד נמרץ כי העיקר מישראל לא עלו ונשארו בספרד ובבל עכ"ד וכן בשאר ארצות ובתימן לא רצו לעלות לבית שני כמ"ש הרב מהר"ש עדני ז"ל בספר מלאכת שלמה כ"י בהקדמתו:ומראשי האבות. ולא כל ראשי כי מהם היו עניים ולא יכלו להתנדב:בבואם לבית ה' אשר בירושלם. בהיותם בדרך לבא לבית ה' כל כך היתה ביאתם בשמחה כי התנדבו לבית האלהים נדבות מה כדי להעמיד הבית ההוא מהאלהים על מכונו אשר במדת דינו דן אותם ללכת ברעב ובצמא ובחוסר כל ולכן בראשונה אמר לבית ה' ואחכ"א לבית אלהים עכ"ל הרב ן' יחיא ז"ל ולפי מ"ש הרב הגדול מהר"ר יעקב חאגיז ז"ל והבאתיו לעיל שקבל כי אלהים הוא דין וכשאומר האלהים יש שם רחמים א"ש שאמר כאן לבית האלהים כי בוטחים שיהיו רחמים לרחם עליהם:ככחם נתנו לאוצר המלאכה. כתב הרב תורת חסד ירצה עם היות אמת כי אין לאדם לבזבז יותר מחומש עם כל זה הם נתנו ככחם לאוצר המלאכה ולא כפי מה שהוא הדין לתת כדי שמהם יראו וכן יעשו שאר העם עכ"ל ואפשר לומר לפי דבריו שהתנדבו יותר מחומש שמלבד הטעם שמהם יראו וכן יעשו כבר כתב הרמב"ם בפירוש המשנה בריש פאה דכשיראה ערום או פדיון שבוים יכול לתת מתורת חסידות יותר מחומש והקשו המפרשים דהרי בבבלי אמרו אל יבזבז יותר מחומש ובירושלמי אמרו שאחד רצה לבזבז יותר מחומש ולא הניחוהו. ואני עני תירצתי דסובר הרמב"ם ז"ל דמ"ש בבבלי וירושלמי היינו כשהוא מחלק מעצמו לעניים אך אם רואה ערום או פדיון שבוים רשאי לתת מתורת חסידות יותר מחומש וכפ"ז אפשר דהכא לבנין הבית הוי כמו שנזדמן ערום או פדיון שבוים שיכול ליתן יותר מחומש. אמנם אינו מוכרח לפרש בכתוב שנתנו יותר מחומש:

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך